elects

בתקופה בה אנו נתקלים יותר ויותר במקרי אלימות שונים, עבירות רכוש ופגיעה בחלשים, רוב האנשים מנסים לשמור על המקום היקר להם ביותר- ביתם. ישנן דרכים שונות לשמור על ביתכם באמצעות תשתיות תקשורת ובאמצעים אחרים.

אנשים רבים בונים גדרות סביב ביתם, גם כדי לתחום את השטח שלהם, וגם כדי להגן על ביתם מפני כניסה של זרים. בנייני מגורים רבים שמים אינטרקום בכניסה לבניין, כך שרק מי שבעל קוד מסוים, או מי שמאושר על ידי אחד הדיירים יכול להיכנס אל תוך הבניין. אינטרקום הוא אמצעי מצוין לסינון של הנכנסים אל השטח שלכם. גם בבתים פרטיים ניתן להתקין אינטרקום בכניסה שיאפשר כניסה לשטח החצר והבית רק למורשים.

ניתן גם לעשות שימוש פנימי באינטרקום במידה ורוצים למנוע גישה במוסדות מסוימים לחדרים או אזורים מסוימים כמו בתי חולים או משרדים ממשלתיים.

אמצעי נוסף שמשמש על מנת להגן על מקום הוא מצלמות אבטחה. כל מוסד ממשלתי היום משתמש במצלמות אבטחה בכניסה. בתי חולים, משרדי ממשלה, שגרירויות ועוד. מצלמות אבטחה שלא כמו אינטרקום, אינן נפוצות מאוד בבתים פרטיים כיום, מלבד בתים של בעלי תפקידי מפתח במדינה, או משפחות פשע בכירות.

למרות שכל אמצעי האבטחה הללו (אינטרקום, מצלמות אבטחה וכו’) עוזרים להגן על ביתנו, אין תחליף לכח ההרתעה של המשטרה, מה שבארץ בגלל תקציבים וסדרי עדיפויות שונים, לא קיים. נראה שהדבר האחרון שמטריד פורצים בדרכם לגנוב הוא המשטרה…

עד שתהיה לנו משטרה גדולה וחזקה מספיק נאלץ לנסות ולהגן על עצמנו באמצעים שונים. כמובן שככל המשתכללים אמצעי האבטחה, כך גם משתכללות דרכי הגנבים שמצליחים לעקוף אותם. אבל נראה שבינתיים זה המיטב שניתן לעשות.

אין ספק שמשנה לשנה הציבור הופך להיות יותר ויותר מבוהל. אנחנו מפחדים מטרוריסטים, מאנטנות סלולריות, זיהום אוויר, רעידות אדמה ועוד ועוד. האם זו המודעות שלנו שגברה ועל כן אנחנו מפחדים יותר? או שיש גורמים אשר יש להם אינטרסים שנחשוש כל הזמן?

תשתיות תקשורת, מצלמות אבטחה ועוד אמצעים שנועדו להגן על ביטחון התושבים מפני טרור, פשע ועוד מיני ירקות. אבל האם יש באמת צורך בהם? האם הטרוריסטים ממש פה בחוץ ואנחנו חייבים לפרוס מצלמות אבטחה בכל המדינה? לשים בקרת כניסה בכל משרד, גם אם לא ביטחוני, לשים אינטרקום בכל כניסה לבניין? שאלה טובה.

רוב האנשים מושפעים במידה זו או אחרת מהטלוויזיה ומהמנהיגים שלנו. איך אזרחי ארה”ב יכלו לדעת שלא הטרור הוא שמטריד את בוש בפלישתו לעיראק, אלא הנפט? כל מסע ההפחדה שמתחולל בארצות הברית מאז האסון ב 2001, בהחלט משרת בעלי אינטרסים שונים בממשל.

אני עובדת בבנין משרדים די גדול. מסביב לבניין ובכניסה אליו יש מצלמות אבטחה. בכניסה אל תוך הבניין יש בקרת כניסה, ובכניסה למשרד עצמו יש בקרת כניסה נוספת. כמובן שאם אין לך כרטיס עובד מורשה, עליך להשאיר תעודת זהות אצל המאבטח ולקבל את כל האישורים כדי להיכנס פנימה.

אני מבינה שחברות לא רוצות שזרים יכנסו פנימה ויגנבו רכוש של החברה או של עובדי החברה, או אפילו ינסו לעשות ריגול תעשייתי ולגנוב רעיונות, אבל נראה לי שזה קצת מוגזם לרשת את המקום במצלמות אבטחה ועוד מערכות גילוי שונות. אנחנו עובדים על מוצר אינטרנטי לא סודי. זה לא שדה תעופה, לא בניין ממשלתי ולא בסיס צבאי, אז מה ההיסטריה?

אין היום מהדורת חדשות שלא נפתחת במקרי אלימות שנעשו. אם על ידי בני נוער, על ידי בעלים שתקפו את נשותיהם, שיכורים שרצחו בשביל סיגריה ועוד שכמותם. פריסה של תשתיות תקשורת שונות מאפשרת לציבור לא רק לשמוע על המקרים, אלא גם לצפות בהם, דרך מצלמות אבטחה שמותקנות היום כמעט בכל פינת רחוב או בית עסק.

הרבה נכתב על היתרונות והחסרונות של שימוש במצלמות אבטחה. אין ספק שהחדירה לפרטיות, והשימוש המוגזם במצלמות אבטחה, הוא לא בריא לחברה. היכולת של כל אמא לצפות במהלך היום בילד שלה בגן, לראות כל מה שהגננת עושה. היכולת של כל בוס לשבת במשרדו לראות מה קורה בעסק שלו בכל רגע, מה עושים העובדים שלו. היכולת של כל אחת לראות אותנו כשאנחנו הולכים ברחוב… כל אלה הם בעייתיים מאוד, ונגרמים בגלל שימוש מוגזם במצלמות אבטחה.

מצלמות אבטחה גם מועילות מאוד, לאיש אין ספק לגבי זה. היכולת לאתר חשודים ולזהות אותם, לפתור פשעים ולהרתיע הן יכולות שרק מצלמות אבטחה יכולות לאפשר כזו תפוצה לפחות.

השאלה שמעניינת אותי היא כיצד החשיפה לכל האלימות הזאת שנחשפת דרך מצלמות האבטחה משפיעה עלינו, אלו שצופים בחדשות, ופעם רק שמעו על הפשעים האלה, והיום יכולים לראות כמעט כל פשע שנעשה. אני חושבת שזה יוצר זעזוע, וגורם לאנשים להבין קצת יותר למה החברה שלנו הופכת. הבעיה העיקרית היא שהאנשים אותם הצילומים האלו מזעזעים, הם בדיוק האנשים שלעולם לא יפעלו באלימות מסוג זה, כך שמהבחינה הזאת, זה נופל על אוזניים ערלות. חסר טעם.

היתרון היחיד הוא שאולי זה ייצור איזשהו הד תקשורתי-חברתי שיוביל למהלך שייצור שינוי בחקיקה או בטיפול בפשיעה מסוג זה. אם יקרה דבר כזה, אז החדירה לפרטיות שנעשית על ידי מצלמות אבטחה, היה שווה את זה. קשה לי להאמין שזה יקרה, אבל דברים מוזרים מאלו כבר קרו…

בעקבות ההתפשטות של שימוש במצלמות אבטחה באמצעי אבטחה נפוץ, עלתה השאלה האם מצלמות אבטחה לא רק יתעדו, אלא ימנעו חלק מהפשעים? האם התנהגות של פרטים כשיש מצלמות אבטחה בסביבה שונה מאשר אם לא היו מצלמות אבטחה במקום?

מחקר שנעשה בדק את ההתנהגות של אנשים בשירותים ציבוריים עם ובלי מצלמות אבטחה. המחקר רצה לבדוק האם הצבת מצלמות אבטחה יגרום לאנשים רבים יותר לרחוץ ידיים ביציאה מהשירותים מאשר כשאין מצלמות אבטחה.

אי אפשר להתעלם מקיומה של מצלמה כמעט בשום סיטואציה, וכיום יש דוגמאות רבות לכך. קחו למשל תוכניות טלוויזיה כמו האח הגדול או מחוברים, אמנם לא מדובר במקרה זה על מצלמות אבטחה, אלא מצלמות לצורך תיעוד, אבל אין ספק שהמצלמות שנועדו לתעד את חיי המשתתפים בסדרה כאילו בלי שמתעדים אותם, משפיעות על התנהגותם והתנהלותם.

אפשר בגדול להגיד לגבי המצלמות שהן מקצינות התנהגויות. אדם סגור וביישן לרוב יסתגר עוד יותר עם מצלמה מולו, ואדם שמחפש תשומת לב ופרובוקציות ודאי יפרח. מצלמות אבטחה משחקות תפקיד קצת שונה מהבחינה הזו, ועם זאת, יש להן השפעה על ההתנהגות של אנשים.

נחזור למחקר איתו פתחתי, התוצאות שהתקבלו הראו באופן מובהק סטטיסטית יותר אנשים שטפו את הידיים ביציאה מהשירותים אם היו שם מצלמות אבטחה. זה גורם לחשוב על כך שאולי מצלמות האבטחה יוצרות מודעות עצמית גבוהה יותר ולכן גם יצרו רתיעה, אבל לא כדאי להסתמך על זה. העובדה שזה יוצר רתיעה אצל אנשים נורמטיבים לא אומר שהמנגנונים עובדים באותו אופן אצל פושעים.

איזה יום עבר עליי… דווקא היום מכל הימים ביקשתי לעבוד מהבית. היום התחיל בסדר גמור, קמתי מוקדם, התיישבתי מול המחשב, התחברתי מרחוק והתחלתי לעבוד. הכל זרם בסדר, הקצב היה טוב, לא היו הפרעות בבית, מושלם. אחרי שעתיים של עבודה פתאום, משום מקום – התנתק האינטרנט! אסון! רציתי להתקשר לחברת תשתיות תקשורת שלנו, אבל לא היה לי את המספר טלפון, ולא היה לי איפה לחפש! אחרי חצי שעה של היסטריה, חבר שלי נתן לי את הטלפון שלהם והתקשרתי. אגב, גם טלפונים בבית לא עבדו, כי הכל דרך הכבלים (או משהו כזה). תמיד שאני מדברת עם החברה שמספקת לנו תשתיות תקשורת אני מרגישה כמו סתומה. קודם כל הם מבקשים שאני אאתחל את המחשב. ואז הם מבקשים שאני אסתכל על המודם… מה זה מודם? יש פה כמה מכשירים מהבהבים. בדרך כלל בשלב הזה מפנים אותי לדבר עם הספק אינטרנט, ואז אני מתקשרת אליהם, מחכה רבע שעה לנציג, מאתחלת שוב את המחשב, ואז הוא אומר לי שאולי יש בעיה עם ההגדרה של הראוטר (מה????) מה אני אמורה להבין מזה? אחרי ניסיונות חוזרים הצלחנו להשיב את האינטרנט שלי לחיים. זה היה מרגש. זה מדהים איך נהייתי תלויה במוצרים האלה. אם נופלות התשתיות תקשורת בבית שלי, אני אבודה. כמו נכה. מזל שיש טלפונים ניידים, אחרת באמת הייתי כנראה נכנסת להתקף פאניקה. זהו…זה היה היום שלי (בינתיים) מקווה שלא יהיו תקלות נוספות בהמשך היום. יום טוב.

בדרך כלל כל התחום של תשתיות תקשורת וכל מה שקשור בה אינו נוגע לי. אני מתרחקת מאלקטרוניקה, והיא מתרחקת ממני. לא גאג’טים, לא מצלמות זעירות, לא לוחות מחשב. פשוט לא. אני משתדלת גם לא להתעסק יותר מידי בנושאים חברתיים, מדיניים ופוליטיים. זה מייאש אותי. אבל בשבועות האחרונים בעקבות ההחלטה להציב מצלמות אבטחה במספר בתי ספר, התחיל שיח ציבורי לגבי הנושא וגם אני נסחפתי אליו. בעקבות מצלמות האבטחה עלו עוד נושאים הקשורים באמצעים אלקטרונים שונים, וגם באמצעים פשוטים יותר לצרכי מעקב.

למשל לפני שבוע התקשרתי למסעדה להזמין מקומות, נתתי את מספר הנייד שלי ומיד אמרו לי את שמי ואת הכתובת. הכל נרשם, הכל מתועד, הכל זמין לכל אחד.

אבל הנושא של מצלמות אבטחה בבתי ספר הוא קצת שונה. העניין הוא שאני מאמינה שמצלמות אבטחה אכן יעזרו להפחית את האלימות, ואולי לתפוס את האשמים בכל תקרית. המצלמות גם יצרו ודאי התרעה אם ישארו ויחזיקו מעמד בלי שיהרסו אותן לאורך זמן. אבל אני חוששת שמצלמות אבטחה הן כמו פלסטר על גידול סרטני, ועד שלא ניגש למקור הבעיה, לא נוכל לפתור אותה.

לא צריך להיות מאוד מעודכן כדי להבין שהאלימות, בעיקר בקרב הנוער, הולכת וגוברת כל הזמן. אלכוהול, סמים ואלימות אינם דברים זרים לרוב בני הנוער. הדור אכן הולך ופוחת, אבל קשה להאשים בכך את הילדים.

מדינה שמושחתת מבסיסה, עם פוליטיקאים שעושים לביתם, לוקחים שוחד, והדבר החשוב להם ביותר זה לשמור על הכסא, או כיצד יצטיירו בתקשורת. כאלו שאינם מעיזים לקחת החלטה אמיצה ונכנעים באופן קבוע ללחצים מגורמים שעלולים לפגוע בתדמיתם או בכיסם. עם תוכניות בידור וריאליטי שמקדשות את ערך הכסף והמראה, שמראות שמה שחשוב בעולם זה רק אני אני אני. הניצחון שלי, הכסף שלי, הבית שלי והחברים שלי, ואני מוכן לדפוק את כל הסביבה בשביל זה.

מדינה שמשלמת שכר מינימום לאנשים שאחראים על הנכס היקר ביותר שלה, הילדים, ואז מתלוננת על ה”סחורה” שמקבלת בתמורה, ומציבה מצלמות אבטחה.

מדינה כובשת, ללא קשר לדעות פוליטיות, היא מדינה שיהיו בה בעיות אלימות, כוחניות ושחיתות, ואנחנו לא שונים משום מקום אחר (אז בלי ה”אצלנו זה אחרת”).

ושאני לא אתחיל בכלל לגבי ההורים היום… עסוקים, מפנקים, מוותרים, נשלטים, חסרי ערכים וחסרי סבלנות.

בקיצור מצלמות אבטחה אולי יעזרו באופן נקודתי, אבל הן בטח לא הפתרון לריקבון של המדינה שלנו, שנהרסת לנו מול הפרצוף די מהר.

לא קשה לשים לב שבשנים האחרונות בכל מקום אליו הולכים ניתן למצוא יותר ויותר אמצעי אלקטרוניקה כמו מצלמות אבטחה, שמשמשות בעלי עסקים או את הממשלה.

אז מה שקורה בעצם זה שהאזרחים עוצמים את עיניהם ונהנים מהנוחות שבעניין, ובתמורה לא מפריעים לשלטון לעשות מה שבא לו. יש יותר ויותר רחובות בערים גדולות בהם פועלות מצלמות אבטחה 24 שעות ביממה ועוקבות אחרי הנעשה בכל פינה ופינה. האח הגדול…

אז מה בעצם אנחנו נותנים ומה אנו מקבלים בעסקה הזו?

עם כל המצלמות אבטחה ואמצעי אלקטרוניקה שונים אנחנו בעצם חיים במקום שלתחושתנו הוא מוגן, אבל אם מסתכלים רגע מבחוץ, הוא גם מאוד מוגבל. האזרחים מוותרים על משהו בשביל לקבל משהו.

קחו לדוגמה מדינה כמו סינגפור – זוהי מדינה בה יש מעט מאוד חופש לעסוק בפעילות פוליטית או מקום להביע עמדות פוליטיות. הפרלמנט נשלט כמעט לגמרי כולו על ידי המפלגה החזקה, ועדיין מנהיגים שם צורות ענישה כמו מלקות. מצד שני בתמורה לויתור של האזרחים על זכויות אלה, אזרחי סינגפור נהנים מרווחה כלכלית גדולה. מרכז העיר מטופח ביותר, רוב האזרחים אינם משלמים מס הכנסה והתוצר לנפש גבוה כפי שהוא במדינות מערביות. למעשה מדובר במעיין כלוב זהב. הכל נוצץ וטוב מבפנים אבל אין אפשרות לצאת החוצה.

אז האם מצלמות אבטחה אכן נותנות לנו ביטחון או שהן הופכות אותנו לחשופים לחלוטין לשלטון? כנראה גם וגם. גורם מרכזי וחשוב בעניין הוא לדעת האם האח הגדול נוצר בגלל המצלמות אבטחה, או שמצלמות האבטחה הותקנו בכל מקום על מנת לתת את הכוח הזה ביד השלטון.

בכל מקרה הכוח שיש בידי השלטון עלול להיות מסוכן. ולהיות מנוצל למטרות שאינן טובות. יש גבול דק בין הצורך האמיתי שלנו כאזרחים בביטחון ובשימוש באמצעי אלקטרוניקה ואמצעי מעקב שונים, לבין הרצון של השלטון להיות מעורב ולשוט בכל אספקט בחיינו. האם התפיסה לפיה יש מצלמות אבטחה בכל מקום על מנת לשמור על ביטחון האזרחים אכן אמיתית? או האם זה משהו שרוצים שנחשוב? אם תבדקו קצת נתונים, תוכלו לראות ששיעור הפשיעה לא ירד מאז ששמו מצלמות אבטחה. אז למה (או למי) זה בעצם עוזר…?

בדיוק עכשיו שמעתי בחדשות שהחליטו להציב מצלמות אבטחה בשנים עשר בתי ספר ברחבי הארץ.

זה מאוד מסעיר אותי כיוון שכל התחום הזה של חדירה של אלקטרוניקה לחיינו כאמצעי מעקב מדאיגה אותי. זה לא שאני לא חושבת שיש מקום לשימוש במצלמות אבטחה, בהחלט יש, השאלה היא איפה נמתח הגבול שבין שימוש לצרכי אבטחה והגנה, ובין הצורך בשליטה והתמודדות עם חרדה.

היום יש אמצעי אלקטרוניקה רבים שנועדו להגן עלינו מכל מיני סכנות שונות. יש מצלמות אבטחה, אמצעי גילוי תנועה, אינטרקום, אמצעי גילוי עשן ואש ועוד. אין ספק שהתקדמות האלקטרוניקה תורמת לנו רבות מבחינת ביטחון.

לפי דעתי, בהודעה שניתנה במבזק החדשות, בדיוק שם עובר הגבול בין רצוי ונכון, לבין מיותר וחרדתי. תראו מה קרה בארצות הברית מאז האסון שקרה שם בספטמבר 2001. יתכן שעל ידי שימוש באמצעי אלקטרוניקה כאלו ואחרים האסון היה נמנע, אבל כנראה שזה קצת יותר מזה. כנראה שזה בעיקר מודיעין שלא נאסף בצורה יעילה מספיק לאורך שנים ארוכות. ועם זאת, מה שקרה מאז בארצות הברית הוא לא יאמן. יש מצלמות אבטחה בכל מקום, בכל קניון, בכל בית ספר. קשה ללכת ברחוב בלי להיתקל במצלמות אבטחה. הממשלה עוקבת אחרי האזרחים באמצעי אלקטרוניקה שונים, כמו בקרת כניסה, אינטרקום ועוד והאזרחים מרוב חרדה ורצון לתפוס שוב שליטה על ביטחונם, מוכנים להקריב את פרטיותם, ואת זכויותיהם הבסיסיות.

ונראה שככל שנוקפות השנים, גם אנחנו הולכים באותם צעדים, ונאחזים יותר ויותר באמצעי אלקטרוניקה שונים על מנת להרגיש ביטחון. אנחנו ממגנים את עצמנו בבתים עם אינטרקום ומתקינים מצלמות אבטחה כאילו שזה מה שיגרום לנו או לילדינו לא להיפגע מהאלימות הגואה במועדונים, בכבישים, בבתי הספר. במקום לטפל במקור הבעיה, אנו מנסים להשתלט ולשלוט בתוצאות שלה. לשים פלסטר על סממנים של מחלה שמגיעה עמוק מבפנים. ברגע שהציבור והממשל יבינו שבמקום לשים מצלמות אבטחה בשנים עשר בתי ספר עדיף להשקיע את הכספים הללו בשכר נאות למורים ובחינוך טוב לילדים, מצבנו יתחיל להשתפר.

קיימים בשוק אמצעי אלקטרוניקה שונים שנועדו לתת לנו תחושה שאנחנו מוגנים. יש מערכות אינטרקום, מצלמות אבטחה, טלוויזיה במעגל סגור, אמצעים לזיהוי תנועה ועוד.

אבל האם אמצעי תשתיות תקשורת שונות והאלקטרוניקה הללו גורמים לנו להרגיש בטוחים יותר או עושים בדיוק את הפעולה ההפוכה, ורק גורמים לנו תחושת פרנויה? התשובה לדעתי נמצאת כנראה איפשהו באמצע.

מצד אחד, עסק שפרצו אליו כבר מספר פעמים, או מועדון שיש בו פעילויות אלימות או שימוש בסמים, חייב להתקין מצלמות אבטחה למען ביטחונו וביטחון האנשים שמבקרים בו. השימוש במצלמות אבטחה ואמצעי אלקטרוניקה אחרים הכרחי גם כשמדובר בהגנה על ראשי המדינה או גורמים ביטחוניים שיושבים בכלא.

עם זאת, האם באמת יש צורך לעשות שימוש במצלמות אבטחה בגני ילדים? בבתי ספר? נכון שהיו מקרים של אלימות נגד ילדים חסרי ישע בגנים ובבתי ספר בעבר, אבל מדובר במקרים בודדים יחסית, ונשאלת השאלה- האם שימוש במצלמות אבטחה בגני ילדים באמת נחוץ? או שהוא פרי של החרדות שלנו כחברה נוירוטית?

חשוב להבין משהו לגבי חרדה- חרדה היא משהו שנובע לרוב ממקום לא רציונלי, והניסיון להפחית חרדה על ידי מעשים, יכול אולי לעזור ברמה הרגעית, אבל לטווח הארוך הוא לא מספק, ודורש תחזוקה ושיפור כל הזמן- מה הכוונה? הכוונה היא שאם יש מצלמות אבטחה בחדר המשחקים של הגן, זה יכול להרגיע את האמהות לתקופה מסויימת, אבל לאחר מכן הן יתחילו להיות חרדות לגבי חדרים אחרים בגן- אולי ההתעללות מתרחשת בחדר השירותים? האם יש צורך במצלמות אבטחה בכל חדרי הגן? ובחצר? ומעבר לכך- אם זר ינסה להיכנס אל הגן ולפגוע בילדים? האם יש צורך לשים אמצעי אלקטרוניקה כמו אינטרקום ומצלמות אבטחה בכניסה לגני ילדים?

החרדה והשימוש באמצעים חיצוניים (כמו אמצעי אלקטרוניקה) להפחתת החרדה יכול להוביל להתגברות החרדה שהפתרון הסופי שלה יהיה במקרה זה, להתפטר מהעבודה ולהשאיר את הילד בבית, אם אפשר אולי אפילו להחזיר אותו לרחם…

לסיכום, השימוש באמצעי אלקטרוניקה ובהם מצלמות אבטחה הוא חשוב וחיוני במקרים מסוימים, אבל כמו בכל דבר, צריך לדעת מתי לעצור, ולא להפוך משהו שהוא אמצעי-עזר למשהו שהוא הכרח להפחתת חרדות.

יותר ויותר מקומות ציבוריים עושים שימוש בימים אלה במצלמות אבטחה. אולי זו העלייה הגדולה באלימות בחברה, והירידה בגילאים של מבצעי האלימות, ואולי בגלל ההתפתחות של המחשבים ושל אלקטרוניקה, אבל העובדה היא שניתן היום לראות מצלמות אבטחה כמעט בכל מקום.

אם אתם בעלי עסק ורוצים להתקין מצלמות אבטחה, כדאי לכם קודם כל להתייעץ במומחים. לכו אפילו לחנות אלקטרוניקה ותבקשו יעוץ, כי קיימים סוגים רבים של מצלמות אבטחה וכדאי לבחור את המצלמות שישרתו בצורה הטובה ביותר את העסק שלכם.

המחלוקת הקיימת לגבי מצלמות אבטחה היא סביב הנושא של פגיעה בפרטיות של אנשים. העובדה היא שמצלמות אבטחה גם מונעות פשעים רבים, וגם עוזרות בפענוח והרשעה של פושעים. השאלה עד לאן זה מגיע. האם באמת יש צורך במצלמות אבטחה בבתי ספר, או בגני ילדים? האם יש צורך במצלמות טלוויזיה במעגל סגור בתוך כל גני הילדים על מנת למנוע התעללות של גננת בילדים (במקרה שאין חשד כמובן). מתי השמירה על הביטחון הופכת לפגיעה בפרטיות? סביב הנקודה הזו בדיוק סב הויכוח.

דעתי האישית היא שקצת הרחקנו לכת בנושא הזה. הניסיון שלנו לשלוט בכל הוא לא בריא ובטח לא אפשרי, אז למה אנחנו מנסים כל כך?

הכל כמובן בסופו של דבר נובע מחרדה. אנחנו חברה חרדתית וזה רק הולך ומחמיר מדור לדור. אנחנו כל הזמן יוצרים עוד ועוד אמצעים שנותנים לנו תחושת ביטחון שקרית כמו פלאפונים ומצלמות אבטחה, כשלמעשה מה שבפועל המוצרים האלה עושים זה לשעבד אותנו לחרדות של עצמנו.

פעם אם הילד שלכם לא היה חוזר הביתה בזמן שאמר, הייתם משערים שבוודאי הוא התעכב שבדרך, או שינה תוכניות תוך כדי תנועה, אבל היום אם הוא לא עדכן אתכם ומאחר בעשר דקות, אתם מתחילים להתקשר לנייד שלו, ואם הוא לא זמין, אתם כבר בטוחים שקרה אסון. זה גורם לילדים להיות דאגנים גם, ולהרגיש צורך לעדכן אותכם בכל פעולה שלהם.

לסיכום, מה שאני מנסה להגיד זה שאי אפשר לשלוט בהכל, וצריך לעצור בנקודה שהיא מספקת ובריאה ולא להיגרר למקומות שאחר כך קשה לצאת מהם. תארו לעצמכם מצלמה מאחורי הגב שלכם שמצלמת למשרד של הבוס שלכם כל מה שאתם עושים בכל רגע נתון….לא משהו אה?